מדידה והערכה

מתוך הסדנא לידע ציבורי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדור מדידה והערכה החל את דרכו בסדנא כסדרה של מרחבים אשר הוצגו בכנס הפתוח של הסדנא באפריל 2013. בעקבות הכנס, התברר הצורך המהותי בהסברה של תהליכי מדידה והערכה ובפיתוח כלים ייעודיים למפתחי כלי מדידה לצורך הנגשת ידע לציבור. מדור זה הוקם כדי לפתוח צוהר למתנדבים בסדנא לעולם המרתק של תהליכי המדידה וההערכה, ולסייע בידם להימנע משני הפרדוקסים של המדידה.

מטרות

מדור מדידה והערכה בסדנא לידע ציבורי הוקם על מנת להביא למודעותם של יוצרי הכלים להנגשת מידע את עצם עיסוקם בתהליכי מדידה והערכה, להסביר את הבעיות הנובעות מתהליכים כאלו, ולהציע מגוון של כלים ושיטות להתמודדות עמם. ראו למשל כאן את תוצרי המרחבים בנושא מדידה ומעידה בכנס הרעיוני של הסדנא.

שאלות מרכזיות

תהליכי הנגשה של מידע לציבור מערבים תהליכים של מדידה והערכה. זה נובע מהרצון של מנגישי המידע להציג את המידע הקיים בצורה פשוטה יותר מהאופן שבו הוא קיים בצורתו הגולמית. לכן, בכל תהליך של הנגשת מידע, יש להתמודד עם מגוון דילמות שמביאים עמם תהליכי מדידה: בכל פעם שאנחנו מבצעים מדידה של תופעה או גודל שקיימים בעולם, אנחנו מציגים ממד אחד של הגודל הזה, שניתן היה למדוד אותו בדרכים אחרות רבות. במילים אחרות, כל מדידה היא מעשה של הפחתת כמות המידע שקיימת בעולם בצורה מגמתית ומכוונת. התוצאה הישירה היא, שהמידע שאובד בתהליך המדידה, מאבד את השפעתו על תהליכי קבלת החלטות של האנשים שמשתמשים בתוצרי המדידה. לכן, יש להכיר בכך שתהליכי מדידה הם לעולם תהליכים פוליטיים, לעולם יש להם השלכות מידיות על תפיסת המציאות של מי שנחשף לתוצרים שלהם. לכן, על מי שרוצה לקבל החלטות בצורה שכוללת בתוכה את מרב המידע האפשרי, להכיר בכך שלא ייתכן שימוש בכלי מדידה יחיד. כל החלטה טובה, שרוצה להיות נאמנה למציאות, ולהתייחס למרב המידע הזמין למקבל ההחלטה, עליה להשתמש בכלי מדידה מרובים, ובשיטות מדידה מרובות. עוד על הפרדוקסים של המדידה, והדרכים לפתרונן, אפשר לקרוא כאן: [[1]]

פלקטים קשורים

Measurement.jpg

וידיאו קשורים

חומרים כתובים

סיכום תוצרי מדידה ומעידה בכנס הרעיוני של הסדנא לידע ציבורי, 25- 26.4

בדיון שבו הציג מושון את המקרה של schooloscope, המשתתפים התבקשו לכתוב כל נקודה או משפט חשובים שעלו בדעתם במהלך הדיון. לאחר מכן חילקנו את התובנות של המשתתפים לשלוש הקבוצות הללו:

1. מדוע למדוד? תפקידי הסדנא אינם מוגדרים היטב (או בכלל), כנ"ל המטרות ידע הוא מעבר לנתונים DIKWD אם רוצים לפשט מידע - חייבים למדוד אנחנו מודדים כדי לעזור לאנשים לנסח שאלות! תפקידה של המדידה וההמחשה היא לעזור לנו לשאול שאלות אנחנו מפחדים לנקוט עמדה אם מודדים - תגיע ביקורת. זה לא אומר שאנחנו טועים מודדים כי אנחנו מאמינים שיש קורלציה אנחנו כאן כדי להוריד את מחסום הידע שיש לעבור כדי להשתתף

2. איך למדוד? צריך צניעות ושקיפות בהצגת תוצרי פרשנות המידע לעזור לאנשים לנסח שאלות רלוונטיות להגדיר מטרה וממנה לגזור את כלי המדידה נגדיר את המילה "טוב" ואז נדע איך למדוד אפשר כמותית להגדיר מדדים נוספים מה נשאר בחוץ? איך בוחרים מה למדוד? צריך להיות בהירים. מה המטרה? לא מספיק להעלות מידע. צריכים להיות מסוגלים גם לעדכן ספר תפקיד של ח"כ שאפשר לדוגמה אנחנו צריכים להיות פלטפורמה לייצור ידע מדידהף האם עכשיו טוב יותר או פחות כ"מ להשוואה שלב ביניים בין מדידה לידע הוא תיווך לעיצוב יש משמעות

3. יש מגבלות למדידה אנחנו מאמינים שהמדידה שלנו מבוססת על מציאות מדידה היא נקיטת עמדה כל מדידה מגבילה מי שם אותי בכלל להחליט? נתונים הם לא רק נתונים כלי האג'נדות הוא רק הסוואה לרצון שלנו לנקוט עמדה כשממציאים כלי מדידה משפיעים על המציאות הנגשת מידע מחייבת מניפולציות והסקת מסקנות לא מכל מידע אפשר להוציא ידע מי מחליט באילו כלים למדוד? מדידה היא שקר כמה בסוף מגיע ליחידה הבודדת? יש לנו bias לטובת מה שאנחנו יכולים למדוד כל מה שאנחנו מודדים זה "איך הצבעת בכנסת" יש מרחק עצום בין הנתונים למידע האם הסדנא באמת יכולה להיות חסרת אג'נדה פוליטית באופן בו היא מעבדת ומציגה מידע? מדידה היא לעולם חלקית האם הכלים שאנחנו משתמשים בהם מודדים?


זהו בסיס לכללי עבודה למדידה בסדנא שכתבו המשתתפים בסשן המסכם (רובם לא השתתפו בסשן הראשון):

מדידה מחזקת את האחריות של נבחרי ציבור מדידה של פעילות נציג ציבור דורשת ממנו אחריותיות פוליטי זה לא מילה רעה מתן כלים לבחינת תוצאות כלים לבחירת המדידה הצגת הלוגיקה שמאחורי המדד לעודד ולארח ביקורת על המדדים (אונליין ופנים אל פנים) לשקף את המדדים הצגת אופן משיכת הנתונים והמאגר שלהם יש לבנות כלים של אפליה מתקנת לטובת מה שאינו מדיד\ מידע חסר לגרום לח"כ\שר לרצות לשתף מידע זכרו: מטרת המדידה אינה לתת תשובות אלא להוביל לשאלות עמוקות יותר התייעצות עם אנשים ה"עולם הישן" (מדעני מדינה, חוקרים, אנשי רוח) איך מודדים איכות שלטונית? תדירות פינוי אשפה מול הפרדת פסולת איסוף מדדים מ- ובאמצעות הציבור לא חשוב מה נעשה - תהיה ביקורת פוליטית מדוד הכל והדגש רק את ה"אוביקטיבי" כשיש ביקורת היא צריכה להיות מתורגמת למדידה נוספת זה שיש אנשים שלא מרוצים, לא אומר שהמדדים לא נכונים מה חושבים המשתמשים כשהם בוחנים את המדד הזה? האם ההיקש הזה נכון? מהו תוכן מדיד? הדרגה של תצוגת נתונים מייצרת נרטיב, יש להיזהר מ"ספוילרים" שמונעים קריאה ביקורתית של המידע המידע תמיד מוטה, חשוב לציין את מקורו (ולצרף לינק) מידע כמותי מידע איכותי הדגם מקור המידע ליד תוצר הידע הצפת המדדים לפני הצגת המדידה שימוש מוגבר באינפוגרפיקה יש להיזהר בתרגום בין מספרים ל: שפה, צבע, גודל, סמל: המעבר אינו נטול משמעות הפרדה בין מה מודדים למי שממש את המדידה מדדים איכותיים (בנוסף לכמותיים) במדידה "רגישה" חשוב להגדיר את עולם התוכן ביקורת היא דבר טוב! צריך להפוך אותה למדד הצגת המידע וכלים לבחירה + הצעות למדדים מחויבות לנתונים All data presentation should allow dialog Expose HASDNA decision making as part of projects לעודד ידע\הבנה של התהליך כמשלים למדדים מדידה הינה כלי - לא מטרה הקשר עם הנמדד חייב להתקיים כנסת <>סדנא<>ציבור הנגשה לציבור לכל כלל יש יוצא מהכלל, עלינו להיות ערוכים לתת לו מקום מבחן מייצר מחויבות

הגדרת התוצר הסופי המבוקש

הגדרת התוצר הקיים כרגע

קישורים או סיכום של ידע קנוני בתחום, ודוגמאות מארגונים דומים רלוונטיים

חברי הצוות במרחב

תהליך העבודה בא-כנס

תהליך העבודה אחרי הא-כנס

לו"ז מפגשים , מקום ומי מוזמן

לו"ז תוצרים

רשימת אנשי קשר רלוונטיים

אביבית ארווץ avivit.arvatz בג'ימייל.