המלצות להובלת חשמבירים

מתוך הסדנא לידע ציבורי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוביל קהילתי: פרויקט קהילתי, כשמו כן הוא. פרויקט של קהילה. כדי ליצור בסיס של קהילה, חשוב לבנות חברות. לא כולנו חברתיים, ולכן חשוב מאד כי לכל קהילה, תהיה ״רוח חיה״: מתנדב או מתנדבת שיצור את ההווי הקהילתי. הוא לא חייב להיות פרודוקטיבי במיוחד, הוא צריך להפיח רוח חיים בקהילה.

לכל פרויקט יש כמה וכמה שלבים לאורך "חייו"- מהרגע שהוא צץ כרעיון, כפתרון למשהו נקודתי שמעצבן מישהו ("scratching your own itch"' כפי שמגדירים את זה ב-The Cathedral and the Bazaar, דרך תחילת אפיון הכלי שיפתור את הבעיה (ניסינו לבנות מדריך נוח לשלב הזה: "המדריך לבריאת חשמביר"), דרך פתיחת חשבון github ותחילת כתיבת קוד, בניית קהילה, השקת גרסת Beta, השקה ציבורית רחבה (launch) ועוד.

הנה כמה טיפים לגבי כל שלב:


אפיון

נקודות הפתיחה בדרך לאפיון:

שורות הקוד הראשונות

בניית קהילה

  • גיוס מתנדבים לקהילה:

גיוס המתנדבים הוא הבסיס ליצירת קבוצה ושותפות בהוצאת הרעיון לפועל. ישנן אינסוף דרכים להגיע אל החברים העתידיים בקהילה, אולם יש לזכור כי החברות בקהילה אינה חוזית ואינה מחייבת. תנאי הכרחי להישארותם של החברים בקבוצה הוא רצון ומוטיבציה להמשיך ולתת יד לקידום חזונה. אז איך מתחילים? ככה:

    • פנו אל רכז/ת קהילות הסדנא וספרו להם מהם סוג החברים שהייתם רוצים לצרף אליכם. רכז/ת הקהילה יוכלו לסייע בהפניית מתנדבים ותיקים וחדשים שפונים אליהם, בפרסום באמצעות המדיות החברתיות של הסדנא או בגיוס ממוקד, לפי הצורך. כדאי לחשוב מראש:
      • מהן המיומנויות והיכולות שיסייעו במימוש הרעיון?
      • מהו היקף המשימות הקיים, וכנגזרת מכך, כמה מתנדבים תוכלו לקלוט בשלב זה?
      • האם כל המשימות הרלוונטיות כבר הוגדרו והוכנו בגיט?
      • האם ישנם היבטים מיוחדים שחשובים לכם במיוחד בגיוס החברים בקהילה?
    • הצטרפו אל הרצאות המבוא המתקיימות בפתיחת מפגשי פיתוח. הרצאות המבוא מאפשרות למתנדבים החדשים לשמוע בכלליות על הנעשה בסדנא. ניתן ומומלץ להציג בהן את החשמביר שלכם ולנסות למשוך אליו מתנדבים חדשים.
    • השתתפו בהאקתונים: להאקתונים מצטרפים ומגיעים גם מתנדבים חדשים וכאלה שרק שמעו עלינו. קורה לא מעט שמי שחשבו להצטרף לסוף שבוע הופכים למתנדבים קבועים. על מנת להצליח בכך חשוב להכין הסבר ברור ותמציתי לקראת הארוע על הרעיון והחזון ולהגדיר רשימת משימת קונקרטית שתסייע למצטרפים החדשים לצלול לעשייה. חוצמיזה, יעידו המשתתפים, האקתון הוא חוויה מגבשת ומחזקת קהילתיות.
    • פנו אל חברים ומכרים וספרו גם להם. בסינית קוראים לזה Guanxi.


  • קליטת המתנדבים: התאימו עצמכם לסוג האוירה והקשר שתרצו לקיים במסגרת הקהילתית. לא כל מתנדב/ת שיגיעו אליכם לקהילה יבחרו להישאר בה. דוגמאות לצעדים שיכולים להקל על קליטתם של המתנדבים החדשים: שיחת היכרות, מינוי חונך או מלווה מנוסה, הכנת סרטון או דף הסבר וכמובן דוקומנטציה ברורה לקוד.


  • יצירת תחושת ואוירת קהילתיות: לאחר שגיבשתם חבורה שמסוגלת לנוע קדימה, עולה האתגר הגדול באמת ברמה החברתית, שימור ותחזוק של מוטיבציה ותחושת הזדהות עם החשמביר. כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון ומשפיעות על התפתחות הקהילה:
    • מתנדבים שונים, מוטיבציות שונות - כל אחד מהחברים בקבוצה יצטרף אליה ממניעים ועם רקע שונים. ככל שנרחיב את תפקוד הקהילה, וניתן מענה לסוגי מוטיבציה רבים יותר, כך נגדיל את הסיכוי שירצו להיות חלק ממנה.
    • דיונים, דעות ואי הסכמות - קהילות קוד פתוח נבדלות מבחינת אופן התנהלותן וקבלת ההחלטות. עבור כל אחד מהדגמים תמצאו צידוקים וטיעונים משכנעים, אך האמת היא שלכל אחד מהם גם מחיר וחסרונות. השאלה הבסיסית היא באילו מן הדגמים, אתם, כמובילי החשמביר והקהילה, מרגישים נוח יותר לפעול. יהיו מי שיבקרו את ההחלטה שלכם, אך בה במידה רבה היא תגדיל את הסיכוי למשוך לקבוצה שתצרו מתנדבים מתאימים. גם כאן מומלץ מאוד לתפוס את רכז/ת הקהילות לשיחה וחשיבה משותפת.
    • האקתונים, מיני-האקתונים וארועים שוברי שגרה : מידי פעם עולה התחושה שמסלול הגיוס והקליטה המוצלחים יוצרים יציבות יתירה, קבעון או אפילו דעיכה במידת המגוייסות של החברים בקהילה. זה הזמן לשנס מותניים ולחשוב על דרכים לפעול ביחד בזמן, מקום וצורה אחרים. הסדנא מקיימת כמה האקתונים מידי שנה, ומלבד זאת ניתן לעתים להציע למתנדבים מיני-האקתון ממוקד חשמביר, או צ'ופרים סמליים.


  • קשר עם קהילות אחרות: העבודה השוטפת עם החבורה הקרובה שגיבשתם עלולה להשכיח עובדה חשובה - אנחנו פועלים במסגרת רעיונית עשירה ודינמית. מה זה אומר בתכל'ס? הנה:
    • קשר עם קהילות אחרות בסדנא- במסגרת הסדנא פועלות קהילות רבות וניתן להתייעץ וללמוד מהן.
      • הצטרפו לרשימת התפוצה הכללית
      • נסו להפגיש בין הקהילות לשיחת רעים, להפנות שאלות או להחליט על משימות משותפות. מעבר לעזרה הטכנית, עצם החשיפה תתן לכם ולחברים בקהילה את ההקשר הרחב יותר של הרעיון והמשימה שנטלתם על עצמכם.
      • עדכנו מידי פעם את הקהילות האחרות בהתקדמות.
    • פרוייקטים משיקים מהעולם: העניין בשקיפות ונגישות הידע הציבורי גוברים בהתמדה בשנים האחרונות, ובמקביל צצות קהילות וקבוצות המקדמות אותן כמעט בכל פינה. מה אפשר לעשות עם זה? די הרבה:
      • חפשו קישורים ודוגמאות משיקים מהעולם. חפשו באופן חופשי (במנועי חיפוש) ובכלי הזה של ה-Open Government Partnership
      • צרפו עצמכן לרשימות תפוצה ואתרים חשובים, והעברת עדכונים רלוונטים לחברים בקהילה שלכם.
      • דאגו ליידע את נציגי הסדנא המשתתפים בכנסים בינ"ל במצב החשמביר שלכם, כדי שיוכלו להציג אותו ולחזור הביתה עם קישורים ורעיונות מעניינים.
      • מפגשים בין קהילות בארצות שונות יכולים להוביל גם למיני-האקתון משותף ובינלאומי. כדאי לחשוב טוב טוב על הרלוונטיות והכדאיות, אל מול המאמץ, שבארגון ארוע שכזה.
    • קריאה נוספת: [1]

השקת Beta

  • יש בסדנא אנשי QA, למה שלא תבקשו מהם לחוות דעה? אנחנו מפתחים תהליך מסודר, תוכלו לקרוא עליו כאן.


השקה ציבורית

ככה, פחות או יותר, נראה לוח הזמנים והמשימות לקראת השקה

  • שאלות שחשוב לשאול את עצמך:
    • איך אגיע עם הפרויקט שלי לקהל היעד הרלוונטי? ברוב המוחלט של המקרים אנחנו רוצים שמקסימום גולשים ישתמשו בכלי. כדאי לחשוב מי הם אותם משתמשים ואיך הם ישמעו עליו. כתבה באתר חדשות אינטרנטי? (איזה אתר? הקהל של TheMarker שונה מזה של YNET, למשל) פרסום בפייסבוק? מייל בין חברים?
    • האם נוצר קשר עם גוף תקשורת שמעוניין להפיץ את דבר קיום הפרויקט? האם נוצר קשר עם בלוגרים מובילים?
    • אם נדרש תקציב לטובת פרסום בצורה מאסיבית- האם יש לפרויקט תקציב בצד לטובת העניין? במה הסדנא יכולה לעזור?


  • איך הסדנא יכולה לעזור לי:
    • בסדנא מעניקים לפרויקטים, במסגרת סל השירותים לפרויקטים גם שירות בתחום השיווק ויחסי הציבור. שווה להיעזר במטה הסדנא- הם יכולים להוציא הודעה לתקשורת, לייצור שיתופי פעולה עם גופי תקשורת, לעדכן בלוגרים, לעדכן על הפרויקט בקהילות של הסדנא ובניוזלטר החודשי, ואף להריץ קמפיין בפייסבוק ובGoogle Adwords שיקדם את הפרויקט.


  • אז מה כדאי לעשות:
    • קמפיין ממומן בפייסבוק: אם עושים את זה נכון, בשילוב של ממים מגניבים וקצת כסף (באמת לא המון, כמה אלפי שקלים יכולים בהחלט לעשות את העבודה), אפשר להגיע לתפוצה יפה ורחבה ולנצל את הויראליות של פייסבוק. למשל תראו איך המם הזה שמדבר על פרויקט "פותחן התקציב" הגיע למעל 100,000 איש, קיבל מעל 300 לייקים ומעל 170 שיתופים... החיסרון בפייסבוק- רוב הגולשים עושים לייק על המם, אבל לא בטוח שהם גם יכנסו דרכו לכלי שפיתחת.
    • עמבד (Embed): זו דרך מצוינת לאפשר לאתרים אחרים לשתף את הפרויקט שלכם. בעיקר אם יש לו ערך חדשותי, ואז אתרי חדשות יכולים להכניס אותו לכתבות וכמות הצפיות תגדל מאוד. לדוגמה, "פותחן התקציב" הופיע בכתבה הזו ב-YNET על דיוני התקציב, ועוד באותו היום 70,000 איש נחשפו אליו, כאשר רבים מאוד (כ-80%) גם שיחקו איתו.
    • שיתוף פעולה עם תקשורת: שיתוף פעולה איכותי עם גוף תקשורת שרוצה וגם מסוגל לשווק את הפרויקט (לרוב בתמורה לבלעדיות מסוימת בשימוש בו, דבר שצריך לקחת בחשבון כי יש בזה אתגר לתפיסה של קוד פתוח) יכול לתת יתרונות רבים. קודם כל בשיווק והפצה, כי זהות האינטרסים עם גוף התקשורת תגרום לו להציג ולהזכיר את הכלי שלך שוב ושוב בכתבות השונות, ואפילו במיני-סייט ייעודי כמו במקרה של "פותחן התקציב" ו"כלכליסט", וגם בדברים נוספים כמו אפיון הכלי, עבודת תוכן, עיצוב ועוד.
    • פנייה ישירה לחכ"ים: אסור לשכוח את הצד הזה של ה"לקוחות" שלנו. אם הפורייקט מעניין מבחינתם, הם יכולים לעזור בהפצתו (חלק מהחכ"ים החדשים הם בעצמם אושייות מדיה), ובעיקר - זו הזדמנות מצויינת לקשור אתם קשר שעשוי להתפתח לשיתוף פעולה.


  • חשוב להביא בחשבון:
    • רגע ההשקה הציבורית של פרויקט, אם הוא נעשה בצורה מוצלחת, הוא רגע מכונן שמוביל לכניסות רבות ושימוש רב בכלי. זה כיף, אבל כניסות רבות לרוב גוררות גם תגובות רבות, הערות והצעות לשיפור, וגם גילוי של באגים שאף אחד לא שם לב אליהם קודם. למעשה, זה רחוק מלהיות סוף הפרויקט, ואולי אפילו יותר נכון להגיד שזה רק ההתחלה...
    • כדאי להכין מראש צוות תוכן שיעבור על כל ההערות, יענה לאנשים בפייסבוק ובטוקבקים באתרי החדשות, ויעביר הערות חשובות לצוות הפיתוח על מנת שזה יוכל להשמיש לשפר את הכלי בהתאם לפידבק גולשים. חשוב לזכור שהאמינות והאיכות של הפרויקט נמצאים על כף המאזניים ביתר שאת כשהוא חשוף לציבור הרחב, וזמן התגובה וההקפדה על הפרטים הקטנים צריכים להיות בהתאם.
    • לפרויקטים רבים בסדנא יש מטרות חברתיות/פוליטיות. הם מנסים לשפר את המציאות בה אנחנו חיים, לעתים תוך הפעלת לחץ על גורמים כאלה ואחרים לשחרר מידע, לשפר ביצועים וכו'. חשוב לתכנן מראש איך החשיפה התקשורתית הרחבה יכולה לשרת את המטרות הללו, ולמנף אותה לטובת קידום מהלכים נוספים (אם בעזרת הסדנא, למשל בשירותי קשרי ממשל שהיא מספקת, ואם בכלים אחרים). לדוגמה, במרץ 2012 כשפרויקט "אזרחים פותחים את ועדת הכספים" הושק, החשיפה התקשורתית הרבה שימשה בעיקר מנוף על מנת לגרום למשרד האוצר לשחרר מידע אודות העברות תקציביות.