החלטה משתפת

מתוך הסדנא לידע ציבורי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

http://bit.ly/1HZMMZS

הגדרה

"החלטה משתפת היא חשמביר שנועד לסייע לקבוצות ולציבור לקבל החלטות משותפות. היא נועדה לסייע לקבוצות קטנות, ובעתיד גם לקבוצות גדולות. היא תוכל לסייע לארגונים דמוקרטים קטנים כמו וועד בית, ועד שולחנות עגולים שנועדו לייעץ לממשלה.

הפילוסופיה מאחורי 'החלטה משתפת מתבססת על כך שבמדינה דמוקרטית, כל אזרח שווה בערכו לאזרח אחר. כאשר מתקבלות החלטות פוליטיות, חשוב כי מכלול האינטרסים ותפיסות העולם של האזרחים ילקחו בחשבון, ולכן באופן ערכי, היה חשוב שכל אזרחי המדינה, ישתתפו בהחלטות המשפיעות על גורלם.


אתגרים בדרך להחלטה משתפת:

יחד עם זאת, באופן מעשי, ישנם הרבה מאד מכשולים בדרך לשיתוף אזרחי מלא, שיוויוני ומשמעותי:

  • החלטות ברמת המדינה דורשות ניסיון רב ומומחיות רבה. לא כל האזרחים מתמחים בהחלטות ברמת המדינה והעיר.
  • דיון ציבורי מלא דורש זמן רב. למרבית האזרחים אין לכן אפשרות להשקיע את הזמן הזה, ולכן בפועל, רק מיעוט יכול להרשות לעצמו להשתתף (בד"כ שכבות סוציו-אקנומיות גבוהות).
  • במדינה בה יש 8 מיליון אזרחים, השפעתו של אזרח בדיון שואפת לאס. לכן למרבית האזרחים אין אינטרס להשקיע הרבה משאבים כדי להשתתף בארוע שהשפעתם בו זניחה.
  • המידע שעליו מתבסס הדיון עלול להיות מושפע מהטיות, מדמוגוגיה וכיוב'. לאזרחים לא תמיד קל להבחין באיכות המידע, או להמנע ממניפולציות דמגוגיות. על הדיון לאפשר דיון הוגן, ללא הטיות. על המידע להיות אמין ומדוייק (וכאן יש חשיבות לחשמברים אחרים שעוסקים בהשקפת מידע).
  • אתגרים רבים אחרים.

פיתוח

עקרונות הפיתוח

  • כתיבת קוד - על הקוד להיות מתוחזק בקלות, ולכן נשמור על קוד קריא (להרחבה).
  • UX - על המערכת לאפשר למרבית אזרחי ישראל להשתתף בהחלטות. לכן חווית המשתמש (UX), צריכה להתאים לשימוש המוני, יומיומי ומושך המונים. לשם כך, נפתח את המערכת תוך בדיקה מתמדת כי הממשק מושך אזרחים לפעולה ולדיון יום-יומי. שהוא ממכר, ומאפשר להם לקבל החלטות בקלות וביעילות. אנו מניחים כי המוטיבציה של המשתתפים להשתתף, מבוססת על רצון להשפיע על הקבוצה בהם נמצאים, ומעוניינים למצוא דרכי פעולה משתותפים.

עקרונות הבסיס של המערכת

כדי להתמודד עם האתגר, מוצע כי "החלטה משתפת" תפעל על פי כמה עקרונות:

  • UX ומידע, המתאים לשימוש המוני.
  • כל אחת יכולה להציע נושא לדיון.
  • כל אחת יכולה להציע הצעה.
  • ההצעות והדיונים האיכותיות ביותר, מבחינת מידע, המונגשות ביותר, המוסכמות ביותר, והמעניינות ביותר, יזכו לנראות גבוהה יותר.

עקרונות הדיון

כדי לפתור את הבעיה, אנו משתמשים בניסיון שנערך בכלים אחרים, ובחקר הדיון (מידע ניתן למצוא כאן).

לכל דיון מספר שלבים. השלבים לא חייבים להתרחש באופן טורי, אלא ניתן לעבור בין השלבים במקביל:

  • העלאת שאלה
  • דיון על תחומי הידע הרלוונטים לקבלת ההחלטה
  • גיבוש תחום הידע הרלוונטי. בדיקת איכותו ומהימנותו. הנגשתו לציבור הרחב.
  • הצעת חלופות לפתרון
  • פיתוח וזיקוק הצעות ישימות
  • הערכת הפתרונות השונים, על פי ישימות והתאמה לערכים (לפעמים דורש גם דיון על ערכים)
  • בחירה בין החלופות

המאפיינים של החשמביר, כפי שהוגדרה בדיון ראשוני של NGO ונציגת ממשלה

"החלטה משתפת", יהיה אתר שיסייע לגופים ולארגונים לקבל החלטות ביחד, להניע מיזמים, ולקבוע חוקים ותקנות, תוך שיתוף מעגלים הולכים וגדלים של משתתפים.

על החשמביר לאפשר למגוון גדול של ארגונים, עסקים ואנשים פרטיים להשתתף בהחלטות הממשלה, לסייע בפיתוח הנחיות מנכ"ל, צווים של שרים, תיקוני חקיקה, רגולציה, בניית תוכניות עבודה, הגדרת דירקטיבה, הגדרות מכרזי ממשלה, מדדי ביצוע והגדרת מכרזים.RFI - request for information. כמו כן, "החלטה משתפת" נועדה לאפשר לארגונים ולחברים השונים בתהליך קבלת ההחלטה, לפעול ביחד כדי להגשים מטרות משותפות. כיוון שהחשמביר פתוח לשימוש הציבור ונכתב בקוד פתוח, הוא יכול לאפשר לכל קבוצת אנשים או ארגון, להשתמש בחשמביר, כדי לאפשר להם להתארגן ולקבל החלטות משותפות, ולפעול ביחד.

איפיון

מסמך איפיון

מטרה

מערכת שיתוף של בעלי עניין סביב מדיניות ציבוריות ולאפשר דיונים פתוחים והתייחסויות למסמכים ושיתוף ידע. המערכת תכיל שלושה רכיבים:

  • ארכיון מאגר מידע
  • עריכת מסמכים
  • דיון בין אמשים מעקב אחרי תהליכי עריכה שיתופים

המערכת מודולרית וניתן להוסיף מודולים חדשים לפי הצטרך.
היא תפותח כקוד פתוח הניתנת להתקנה על שרתי רשת
אפיון ידידותי וקל להפעלה
לשימוש במגוון מטרות החל משולחן אהמ ועד ארגוני סטודנטים הסתדרויות עובדים ארגוני מגזר שלישי וכו

תהליך

שלב 1: פתיחת הדיון

שלב זה מנוהל על ידי היזם בלבד, והוא משמש כהכנה לדיון.

  • פתיחת פרויקט חדש
  • לוגין
  • תיאור הפרויקט: (לדוגמא) במערכת זו נדון בחלוקת רווחי הגז
  • הוספת מידע רלוונטי על ידי היזם
  • הגדרת משמשים יש אפשרות לבקש מאנשים למלא פרטים ובמקרה זה יש להכין טופס

לאור הגדרת המשתמשים, נשלח זימון למשתמשים הרלוונטים. במידה ומעוניינים בשיתוף רחב, ואין מגבלה על ההשתתפות, ניתן לעדכן פרופילי ידוע שונים (למשל, להשתמש בתגיות, כדי להודיע ברשתות החברתיות על פתיחת דיון בנושאי התגית (למשל תגית "גז", לצורך דיון על חלוקת משאבי הגז).

שלב 2: סיפור הבעיה

דגש על מידע לפי מודל הורסון זהו שלב "what is happening here". מסבירים מה הבעיה למשל מבקשים מאנשים וארגונים לספר מה מפריע להם. יכול להיות רק סיפורים. בשלב זה ניתן להגיב לפריטי מידע שהעלו אחרים אבל עדיין לא דיון סינכרוני

תהיה הגבלה של זמן להעלאת חומרים

שלב 3: זיקוק הבעיות

זיקוק הבעיה או הבעיות המרכזיות

יעלו n בעיות, כאשר הבעיות הטובות ביותר ידורגו על ידי מדדי איכות שנחליט עליהן (כרגע like/dislike וחוו"ד מומחים. (מומחים מוגדרים אנשי אקדמיה ואנשי שטח, שעוסקים בתחום או מקבלים החלטות בתחום)).

לדגומא:חלוקת רווחים תהליך לא שקוף איכות סביבה הגנה על קידוח וצינור יהיו שיטות שונות מתוכן יהיה אפשר לבחור לייק

שלב 4: מציאת בעלי-העניין

שלב זה עוסק בניתוח בעלי העניין (stakeholders analyzes), והוא דרוש לצורך איתור ומציאת כל הגורמים הן המקצועיים והן המושפעים מן התהליך, לצורך שיתופם במציאת הפתרון.

יוצעו n בעלי עניין, והם יבחרו על פי קרטריונים שנגגדיר בהמשך. (כרגע like/dislike וחוו"ד מומחים. (מומחים מוגדרים אנשי אקדמיה ואנשי שטח, שעוסקים בתחום או מקבלים החלטות בתחום)).

לאחר שלב זה יצורפו לדיון בעלי העניין האלוונטים הם יצטרפו ישירות, או ייוצגו בתהליך לגיטמי, בהתאם ליכולת השיתוף של המערכת או ליכולת להשתתף של בעלי העניין. המטרה היא לייצר תהליך משתף ככל הניתן.

שלב 5: הגדרת תמונת עתיד רצוי ומדדי הצלחה

בשלב זה, לאור הגדרת הבעיות ובעלי העניין, ינסו המשתתפים להגדיר תמונת עתיד רצויה. על פי תמונת העתיד הרצויה שתבחר, יוגדרו מדדי הצלחה.

הערה: כיוון ששלב זה קשה למימוש טכנולוגי, והוא גם בעל פוטנצליאל ליצירת מתחים חברתיים, כנראה נוותר עליו בשלב זה.

שלב 6: הצעת פתרונות לבעיה

בשלב זה יוצעו n פתרונות לבעיות שאותורו בשלב 3. יבחרו ההצעות הטובות ביותר על פי קרטריונים שיוגדרו בשלב 5, או בשלב הקצאת המשאבים.

שלב 7: הקצאת משאבים

מתוך ההצעות הטובות ביותר, יבחרו הפתרונות על פי המשאבים שעומדים לרשות הארגון. במידה והפתרונות דורשים ממון נוסף, יהיה ניסיון לגייס עוד ממון ומשאבים.

מודלי דיון

לכל שלב יהיו מודלי דיון שונים.

דיון נפתח-נסגר

פרמטרים נכנסים:

  • נושא הדיון (נקבע בשלב הקודם)
  • הגדרת סוגי המשתמשים: אדמין, מומחה, רגיל, צופה, בעל-עניין
    • שמות המשתמשים (אופציונלי) - אפשר להסיף משתמשים חדשים לדיון.
  • הגדרת משך הדיון ומשך השלבים.
  • הגדרת סף בחירה (מספר הרעיונות שיבחרו לבסוף)

הדיון:

  • פתיחת הדיון - שליחת הודעה למשתתפים.
  • העלת אפשרויות (רעיונות)
    • כותרת הרעיון (ניתן לעריכה לאור התגובות)
    • גוף הרעיון (ניתן לעריכה לאור התגובות)
    • מידע תומך (כולל קישורים, קבצים ומסמכים)
    • עלות ניתן לעריכה לאור התגובות)
    • תגובות - סידור ע"פ: לייק/דיסלייק, מומחה, זמן
    • דרוג הרעיון על ידי משתמשים אחרים - סידור ע"פ: לייק/דיסלייק, מומחה, זמן

רישומים

מסמך הגדרה : החלטה משתפת

מסמך פיתוח - קישור


רשימת הדיוור של הקבוצה.

תרשים זרימה

שלב ראשון
שלב שני
שלב שלישי

צילומי מסך

הצעה
אתגר
שלב

מקורות השראה

  • Loomio - אתר לקבלת החלטות משותפות.
  • OpenIDEO - אתר לייצרת פתרונות משותפים.
  • Econsensus - אתר בהקמה, להגעה לקונצנזוס.
  • ברירה על פי ערכים ומגבלות בOpen Gov וובינר

מפגשים

לקראת המפגש ב-26 לאוגוסט 2013

תרשים הזרימה של החלטה-משתפת ב- 26 לאוגוסט 2013

במפגש האחרון בחנו שלושה מודלים לשיתוף ציבור.

להלן ניתוח אחד למודלים השונים ולשימוש בהם.

במפגש הנוכחי, ננסה לבחון את השימוש במודלים השונים, וכיצד ניתן ליצור מהם תרחישי משתמש.

תוצרי הפגישה:

19 לאוגוסט 2013

שעת מפגש: 17:30

מטרת המפגש לחשוב ללמוד מאתרים דומים שהתמודדו עם האתגר הנ"ל. ולכן, לקראת המפגש המשתתפים מתבקשים לחפש תוכנות ולשלוח ולרשום אותן כאן בויקי, או לשלוח אותן ל-tal.yaron בג'ימייל, כדי שיעלה את התוכנות.

להלן תוכנות להשראה:

12 לאוגוסט

תרשים זרימה מוצע:

,תרשים זרימה מוצע של הדיון

לקריאה נוספת